פעוט נשען על מוט ציפה

ראשי / בלוג / שחיה · בלוג

הרגע שהוא עוזב את הדופן

לכל ילד יש את הרגע שבו הוא מרפה מהדופן ובועט לבד, גם אם רק לשנייה. הוא לא מגיע מלחץ. הוא מגיע מאמון: במים, במדריך, ובעצמו.

צוות דרך המים · פורסם 2026-11-04 · 2 דק׳ קריאה

הדופן היא בית

בהתחלה הדופן היא כל העולם. הילד מחזיק חזק, מסתכל על המים ועל המדריך, ומחליט אם זה בטוח. אצל חלק מהילדים זה לוקח דקה, אצל אחרים כמה שבועות. שני הקצבים בסדר.

מה המדריך עושה

בשיעורים הקבוצתיים לילדים בדרך המים, מגיל חמש וחצי, יש עד 7 ילדים והמדריך נמצא איתם במים. ככה הוא קרוב מספיק כדי להציע יד, ולתת לילד להחליט מתי לשחרר. 45 דקות בשבוע, עם תרגול שחוזר ונבנה.

קבוצת הורים ותינוקות בשיעור בדרך המים

מה אתם עושים מהצד

הכי קשה: לא לצעוק "יאללה, תעזוב!". ילד שמרגיש שמסתכלים עליו ומחכים, נאחז חזק יותר. מה שעוזר הוא לחייך, לנופף, ולשמוח על כל צעד קטן, גם על בעיטה אחת.

השנייה הזאת

ואז זה קורה. הוא מרפה, בועט, מגיע לידיים של המדריך, ומסתובב לחפש אתכם עם עיניים גדולות. זה אולי שלוש שניות, אבל זה האומץ הראשון שלו במים, והוא יודע את זה.

שיעור קבוצתי בבריכה של דרך המים

אחר כך

אחרי הפעם הראשונה, הדופן כבר לא כל העולם. היא נקודת מנוחה. מכאן ממשיכים ללמוד סגנון, נשימה ובטחון. פרטים על הקבוצות בעמוד לימודי שחייה קבוצתיים לילדים.